מכתב הזמנה לוועידת השלום במדריד
30 באוקטובר 1991

התפרקות ברית המועצות ומלחמת המפרץ עיצבו מחדש את הסדר הפוליטי הבסיסי במזרח התיכון. בניסיון לנצל שינוי זה, ערך מזכיר המדינה האמריקני ג'יימס בייקר שמונה מסעות לאזור במהלך שמונת החודשים שאחרי מלחמת המפרץ. ההזמנה למדריד, המזמינה את ישראל, סוריה, לבנון, ירדן והפלסטינים לוועידת פתיחה, היא תוצאה של דיפלומטית דילוגים זו. ההזמנה, שהתאפשרה לאחר ויתורים מכל הצדדים, מפרטת את מבנה תהליך מדריד:

* ועידת פתיחה שאין לה כל סמכות לכפות פתרונות
* שיחות דו-צדדיות עם מדינות ערב הגובלות בישראל
* שיחות עם הפלסטינים על שלטון ביניים עצמי בן 5 שנים, ולאחריו שיחות על מעמד הקבע
* שיחות רב-צדדיות על נושאי מפתח אזוריים, כגון נושא הפליטים

הטקסט הבא הוא לשון ההזמנה המלאה לוועידת השלום במדריד שנערכה ב-30 באוקטובר 1991, הזמנה ששלחו יחד ארה"ב וברית המועצות:

ההזמנה:

לאחר התייעצויות נרחבות עם מדינות ערב, עם ישראל ועם הפלסטינים, ארצות הברית וברית המועצות מאמינות כי מסתמנת הזדמנות היסטורית לקידום שלום אמיתי באזור כולו.   ארצות הברית וברית המועצות מוכנות לסייע לצדדים להגיע להסדר שלום צודק, בר-קיימא ומקיף באמצעות משא ומתן ישיר שיתנהל בשני מסלולים: בין ישראל למדינות ערב, ובין ישראל לפלסטינים. זאת בהתבסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו- 338. מטרת תהליך זה היא להשיג שלום אמת.

לשם כך, מזמינים אתכם נשיא ארה"ב ונשיא בריה"מ לוועידת שלום בחסות מדינותיהם, שמיד לאחריה ייפתח משא ומתן ישיר. הוועידה תתכנס במדריד ב-30 באוקטובר 1991.

הנשיא בוש והנשיא גורבצ'וב מבקשים את היענותך להזמנה זו לא יאוחר מיום 23 באוקטובר 1991 בשעה 18:00, שעון וושינגטון. זאת כדי להבטיח את ארגונה ואת הכנתה ההולמת של הוועידה.

משא ומתן דו-צדדי ישיר יתחיל ארבעה ימים לאחר פתיחת הוועידה. הצדדים המבקשים להשתתף במשא ומתן הרב-צדדי יתכנסו שבועיים לאחר פתיחת הוועידה כדי לתכנן שיחות אלה. נותנות החסות מאמינות כי על שיחות אלה להתמקד בנושאים כלל-אזוריים כגון נושא המים, נושא הפליטים, סביבה, פיתוח כלכלי ונושאים אחרים בעלי עניין הדדי.

נותנות החסות ישמשו כיושבות ראש הוועידה, שתתקיים בדרג השרים. בין הממשלות שיוזמנו: ישראל, סוריה, לבנון וירדן. הפלסטינים יוזמנו וישתתפו כחלק מהמשלחת המשותפת לירדנים ולפלסטינים. מצרים תוזמן לוועידה כמשתתפת. הקהילה האירופית תשתתף גם היא בוועידה, לצד ארצות הברית וברית המועצות, ותיוצג על-ידי נשיאותה. מועצת המפרץ לשיתוף הפעולה תוזמן לשלוח את המזכיר הכללי שלה לוועידה כמשקיף, והמדינות החברות במועצה יוזמנו להשתתף בארגון המשא ומתן על הנושאים הרב-צדדיים. ארגון האומות המאוחדות יוזמן לשלוח משקיף, שייצג את המזכיר הכללי.

לוועידה לא תהיה כל סמכות לכפות פתרונות על הצדדים או להטיל וטו על הסכמים שהצדדים יגיעו אליהם. לא תהיה לה סמכות קבלת החלטות בעבור הצדדים או כל יכולת להצביע על התוצאות. הוועידה תוכל להתכנס מחדש רק בהסכמת כל הצדדים.

באשר למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים המשתתפים במשלחת הירדנית-פלסטינית, המשא ומתן ייערך בשלבים, החל בשיחות על הסדרי שלטון הביניים העצמי. שיחות אלה ייערכו במטרה להגיע להסכם בתוך שנה. הסדרי שלטון הביניים העצמי יהיו תקפים לתקופה של חמש שנים מרגע ההסכמה עליהם. מתחילת השנה השלישית לתקופת שלטון הביניים העצמי, יחלו שיחות על מעמד הקבע. שיחות אלה על מעמד הקבע, וכן השיחות בין ישראל למדינות ערב, יתבססו על החלטות 242 ו-338.

יצוין כי נותנות החסות מחויבות להצלחת תהליך זה. בכוונתן לכנס את הוועידה ולפתוח במשא ומתן עם הצדדים שיסכימו להשתתף.

נותנות החסות מאמינות כי תהליך זה עשוי לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך ולהפיח תקווה לשלום בר-קיימא. כמו כן, מקוות נותנות החסות כי הצדדים ייגשו אל שולחן המשא ומתן ברוח של כוונה טובה וכבוד הדדי. כך, יוכל תהליך השלום להתחיל להפיג את החשדות ההדדיות ואת חוסר האמון המנציח את הסכסוך ולאפשר לצדדים להתחיל בפתרון המחלוקות ביניהם. רק באמצעות תהליך כזה ניתן יהיה לכונן שלום אמת ולהביא לפיוס אמיתי בין מדינות ערב, ישראל והפלסטינים. ורק באמצעות תהליך כזה יוכלו עמי המזרח התיכון להשיג את השלום והביטחון שהם ראויים להם בשפע.